<h1>ארחות חיים הלכ' סדר עבודת כהן גדול ביום הכפורים סימן נ'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
סדר היום כך הוא בכהן נשוי ואם אין לו אשה אינו יכול לעבוד וערב יום הכפורים אע"פי שיש לו אשה מארסין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו למחר. ושבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין אותו מביתו ללשכה שבמקדש ומזין עליו שלישי ושביעי ואם חל בהן שבת דוחין את ההזאה.
<h2>דף יד.</h2>
ואותן ז' ימים מרגילין אותו בעבודה מזה הדם ומקטיר קטרת ומטיב נרות ומקטיר אברי התמיד כדי שיהא רגיל בעבודה.
<h2>דף יח.</h2>
ומוסרין לו זקנים מזקני ב"ד ומלמדין אותו עבודת היום ואומרים לו אישי כ"ג קרא שמא שכחת ומתקינין אחר תחתיו שמא יארע לו פסול.
<h2>דף יט:</h2>
ובכל ליל יום הכפורים יושב ודורש ודורשין לפניו בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה ואומר' לו אישי כ"ג עמוד והצטנן מעט על הרצפה.
<h2>דף כ.</h2>
ובחצות הלילה מפייסין לתרומת הדשן ומסדרין המערכה ומדשנין המזבח כדרך שעושין בכל יום על הסדר וקודם שיאור היום מקדש כ"ג ידיו ורגליו ותורם תרומת הדשן ומסדר חמש מערכות א' מערכה גדולה ושנית למערכת הקטורת ושלישית לקיום האש ורביעית לאיברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב וחמישית למערכת מלא חפניו הקטרת.
<h2>דף לא:</h2>
וכשיעלה עמוד השחר שיגיע לזמן שחיטת התמיד פורסין סדין של פשתן בין כהן גדול ובין העם שידע שעבודת היום בבגדי לבן ופושט בגדי חול וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ושוחט בתמיד רוב שנים ומניח לאחר לגמור השחיטה ומקבל הדם וזורקו על המזבח ואח"כ נכנס להיכל ומקטיר קטרת של שחר ומטיב הנרות ומקטיר איברי התמיד וכל סדר התמיד כמשפטו כל הימים בבגדי זהב ואחר התמיד מקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום.
<h2>דף לה:</h2>
ופושט בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו וטובל ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו ובא אצל פרו שקנאו משלו ופרו עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה על פרו פעם ראשונה על עונותיו ועל עונות ביתו וכך היה אומר וכו'.
<h2>דף לז.</h2>
ואח"כ מגריל והם שני גורלות א' כתוב בו לה' וא' כתוב בו לעזאזל והם של עץ או של זהב ומניחן בקלפי והוא כלי אחד מחזיק כדי שיכניס שתי ידיו ולא יתכוין ומגריל במזרח בצפון המזבח מניחן בקלפי ושני השעירים פניהם למערב ואחוריהם למזרח וכהן גדול בא שם והסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושני השעירים א' מימינו וא' משמאלו.
<h2>דף לט.</h2>
טרף בקלפי והעלה שתי הגורלות בשתי ידיו לשם שני שעירי' פותח שתי ידיו אם של שם עולה בימינו הסגן אומר אישי כ"ג הגבה ימינך ואם בשמאלו עולה ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך.
<h2>דף מא:</h2>
וקושר לשון השני משקל ב' סלעים בראש שעיר המשתלח ומעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו ובא לו אצל פרו שניה וסומך שתי ידיו על ראשו ומתודה בו פעם שנית על אחיו הכהנים שמתכפרין על טומאת מקדש וקדשיו וכך היה אומר וכ"ו.
<h2>דף מג:</h2>
ואח"כ שוחט את הפר ומקבל את דמו ונותנו ברובד הרביעי הסמוך לפתח היכל ונותנו ביד כהן אחר שהוא מנדנדו שלא יקרוש. פי' רובד כל רצפת העזרה עשויה שורות שורות מטבלאות של שיש וכל שורה ושורה נקראת רובד ואח"כ הולך ונוטל את המחתה וחותה בה אש מעל המזבח מלפני ה' ממערכה חמישית ויורד ומניחה על הרובד הרביעי שבעזרה לפתח עזרת כהני'.
<h2>דף מז.</h2>
ומוציאין לו את הכף וכלי מלא קטרת דקה מן הדקה וחופן מלא חפניו לא מחוקות ולא גדושות אלא טפופות הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ונותן לתוך הכף והדין להיות מוליך המחתה בימינו וכף הקטורת בשמאלו.
<h2>דף נא:</h2>
ומהלך בהיכל עד שמגיע לקדשי הקדשים ומוצא את הפרוכת פרופה.
<h2>דף נב:</h2>
נכנס לקדשי הקדשים עד שמגיע לארון הגיע לארון נותן את המחתה באויר שבין שני בדי הארון על אבן שתיה שהיתה שם מימות נביאים ראשונים שהם שמואל ודוד. ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו או בשיניו ומערה הקטרת בגדלו לפי חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה וזו היתה עבודה קשה שבמקדש וצובר הקטרת ע"ג גחלים בידיו בפנים במחתה כדי שתהיה הקטרת קרובה לארון רחוקה מפניו שלא יכוה וממתין שם עד שיתמלא כל הבית עשן ויוצא והוא מהלך אחורנית מעט מעט פניו לקדש ואחריו להיכל עד שיצא מן הפרוכת ומתפלל שם בהיכל תפלה קצרה וכך היה מתפלל ירמיאו"א שאם היתה שנה זו שחונה תהיה גשומה ולא יסור שבט מיהודה ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנסה ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים ובשעת הקטרת הקטורת בבית קדשי הקדשים כל העם פורשים מהיכל בלבד ואין פורשין מבין האולם ולמזבח אלא בשעת הקטרת ההיכל בכל יום ובשעת מתן דמים בכל יום בהיכל.
<h2>דף נג:</h2>
ואחר נוטל דם הפר מזה שהוא מנדנדו ונכנס לבית קדשי הקדשים ומזה ממנו עד שמנה הזאות אחת למעלה ושבע למטה בין בדי הארון קרוב לפרוכת בטפח ולפני הפרוכת יזה שם וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע וכל ההזאות אינו מתכוין לא למעל' ולא למטה אלא כמצליף ומניחו בהיכל על כן הזהב שהיה שם. ואחר יוצא מן ההיכל ושוחט השעיר ומקבל את דמו ונכנס בו לבית קדשי הקדשים ומזה ממנו שם שמנה הזאות כבראשונות בין בדי הארון ויוצא ומניחו על כן שני שבהיכל. ואחר נוטל דם הפר מעל הכן ומזה ממנו על הפרוכת כנגד הארון שמנה הזאות וכן עושה מדם השעיר ואח"כ מערה דם הפר לתוך דם השעיר כדי שיתערבו יפה יפה.
<h2>דף נח:</h2>
ועומד לפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה ומתחיל להזות מדם התערובו' על קרנות המזבח והוא מסבב והולך ומזה על הקרנות מחוץ ארבע הזאות על ד' קרנות המזבח הזהב שבהיכל ומתחיל מקרן מזרחית צפונית לצפונית מערבית למערבית דרומית לדרומית מזרחית ועל כן הוא נותן מלמעלן למטה כדי שלא יתלכלכו כליו וחותה הגחלים והאפר שבמזבח הזהב הילך והילך עד שמגלה זהבו ומזה מדם התערובות על טהרו פי' על אמצעיתו וכל הזיות משלשה ולכל הזיה טובל אצבעו ומזה על המזבח שבע פעמים מצד הדרום במקום ששלמו מתנות קרבנותיו ושופך שירי הדם אל יסוד מערבי של מזבח החיצון שבו פוגע תחלה.
<h2>דף סו.</h2>
ואח"כ הולך אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו על ראשו ומתודה עונות עצמו ועונות בני ישראל משאר עבירות לא מטומאת מקדש וקדשיו וכך היה אומר וכו' ואח"כ משלח השעיר ביד איש עתי המדברה וכלן כשרים להוליך אלא המנהג בכהנים.
<h2>דף סז.</h2>
גרסינן בפ' יום טוב של ראש השנה תנו רבנן בראשונה
היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבחוץ הלבין
היו כלן שמחים לא הלבין היו כלן עצבים התקינו שיהיו
קושרין אותו על פתח אולם מבפנים ועדיין היו מציצין ורואין
הלבין היו שמחים לא הלבין היו עצבין התקינו שיהו קושרין
אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח וסוכות
היו עושין מירושלם עד המדבר ושובתין אנשים בכל סוכה
וסוכה כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה ובכל סוכה
וסוכה אומרים לו הרי מזון הרי מים ואם כשל כחו אוכל
ואנשי סוכה אחרונה עומדין בסוף התחום ועומדין ורואין
מעשיו מרחוק ולשון של זהורית שבין קרניו חציו קשר בסלע
וחציו קשר בין קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא
הגיע לחצי ההר שהוא אברים אברים ובא ויושב תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ודורכיאות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר.
<h2>דף סז:</h2>
וחוזר אצל פר ושעיר שהזה דמן לפנים וקורען ומוציא אמוריהן ונותן אותן בכלי ומקטירן ע"ג המזבח ומחתך
שאר בשרן חתיכו' חתיכו' גדולו' מעורות של זה בזה כעין קליעה ואינו מפרק אותן ומשלחן ביד אחרים להוציאן לשריפה ומותחין אותן שם בעורן ומוציא אמורי פר ושעיר שהכניס דמן לפנים ונותן לכלי ומשלח השאר לבית הדשן לשריפה.
<h2>דף סח:</h2>
ויוצא לעזרת נשים וקורא שם בתורה בפרשת אחרי מות ואך בעשור ומברך שמנה ברכות כל זה בבגדי לבן ואחר שהגיע שעיר למדבר.
<h2>דף ע.</h2>
ואחר מקדש ידיו ורגליו ועושה השעיר הנעשה בחוץ שהוא מכלל קרבנות מוסף היום ושבעת כבשים של מוספין ומקריב אילו ואיל העם שנא' ועשה את עולתו ואת עולת העם ומקטיר האימורים של פר ושעיר הנשרפים ואח"כ מקדש ופושט בגדי זהב וטובל ולובש בגדי לבן ומקדש ונכנס לקדשי הקדשים ומוציא הכף והמחתה ואח"כ מקדש ופושט בגדי לבן וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ועושה תמיד של בין הערבים ומקטיר הקטרת ומדליק הנרות כשאר הימים ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב ולובש בגדי עצמו ויוצא לביתו וכל העם מלוין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה על שיצא בשלו' מן הקדש. נשלם סדר עבודה ת"ל.
